תאילנד קסם הדלת הנעולה

 

the-magic-of-the-closed-door

תאילנד קסם הדלת הנעולה
כבר יותר מ20 שנה שיש לי איפה. והוא בכלל יליד 68 זה אומר שהוא לא מחפש איפה כבר יותר מ 30 שנה. פעם איפה הייתה ממש בעיה , בעיה שהובילה אותי לעשות את זה בצינור בטון שפעם שימש את הסכר הישן , פעם בפיר של מעלית מקולקלת אבל לרוב חדרי מדרגות בצבע חרדל מתקלף נבחרו להיות עדים לניסיונות המיניים הראשונים שלי. חדרי מדרגות מחוממים בבניין מוסקבאי בעל 16 קומות, בניין שניראה כמו ברקוד ענק ומפלצתי. ובתוך הברקוד נשברו והתחברו מחדש ליבי התמים וגופי הסקרן.
זה היה אז לפני 20 שנה, היום אני מנוסה וגדולה תרתי משמע ותמיד יש לי איפה …
חוץ מאם אני בתאילנד עם שלושה ילדים בבונגלו בעל שני חדרים שרק הווילון מפריד ביניהם. אין דלת! כן אין דלת! ילדי האהובים הם קבוצת משטרת צניעות פרטים עם תורנות סיור כל חצי שעה, התורנות כוללת כניסה פיזית למיטה שלנו ובדיקה של שמירת נגיעה, בין הסיורים מישהו תמיד מקשיב בדריכות ואם יש צליל אפילו קטן ביותר שמרמז על הנאה כל שהיא מיד נשמה קול צווחני ששואל מה מקור הרעש.
אנחנו זוג מבוגרים מתוסכל בתאילנד החמה והחושנית איפה שהשמש מלטפת את גופינו השזופים צמאים למגע.
אנחנו זוג מבוגרים שמחפש לסגור אחריו איזה דלת לכמה שעות. אנחנו זוג מבוגרים שיוצא לחפש איפה.
עם לחיים בוערות וגמגומים מבוישים שכרנו בונגלו בצד השני של החוף, אנחנו מקבלים אישור יציאה תמורת שוחד מסכים. בורחים החוצה עם תיק גב בו משקה וכוסות מצלצלים בצורה מפלילה, מאושרים ופתטיים אנחנו מתגנבים לתוך הלילה, לעולם שלנו שלא ביקרנו בו ימים ארוכים וסוף סוף סוגרים אחרינו דלת.

"על מה ו "עלמה

boots-and-beach-chairאנחנו נתינים בממלכה שבה המלך רוצה אסלה חדשה, לא סתם עוד אסלת זהב מזוייפת של דוד של גבאנה, אלא אסלת יהלום אמיתית, כזאת שעוד לא נשקה אף תחת מלכותי , אסלה כזאת שתיקח מילדי עוד חוג וגם תגרום לי להתלבט בין חזייה חדשה לבין לישון עם מזגן.
״בואי נעבור לתאילנד״ הוא אומר לי
אני מסכימה עם הצבר ואפילו מצלמת פה כמה בתים להשכרה על החוף , אני מסתובבת עם שאלות כתובות מראש מראיינת כל ישראלי שגר פה וכבר לא מסבסד אסלות.
אחרי שבועיים בתאילנד אנחנו כמעט פותחים פה סטודיו לציור וקליניקה משגשגת. אני כמעט מציירת מול הים כשהרוח פורמת את שערותיי, אני כמעט שותה קפה על מרפסת עץ טבולה בג'ונגל ירוק, אני כמעט נושמת בריזה מול שקיעה כתומה ,אבל פתאום לבריזה מתלווה ריח חצוף ומתוק , אני יודעת שהוא מוכר לי,מוכר יותר מכל ריח פנטזיה שהריח אי פעם . הריח הזה שתול בגופי מגיל שבע.
בגיל שבע אבא צצקין, קומבינטור מוסקבאי מצליח ושאפתן , הביא לי מסטיק ״עלמה״.שמרתי אותו בקופסא סודית יחד עם גולם פרפר עטוף צמר גפן ישן . הייתי מעבירה את האף הסולד שלי הלוך וחזור על העטיפה הצהובה, נושמת את הריח של הארץ שלי, שיום אחד אפגוש באמת.
באחד הערבים אבא צצקין אירח בביתנו חבר ,יהודי גלותי שביקש להריח גם.
פתחתי את הקופסא והושטתי לו את הפס הקטן והריחני, הוא קירב אותו לפנים, זרק את התלתלים השחורים אחורה על משענת קטיפה בוורוד עתיק, עצם עניים ונשם, כשעניינו נפגשו שוב הוא ביקש, לא את המסטיק עצמו רק את העטיפה , ולא לעצמו, לאבא שלו הקשיש. כשקיפל את הנייר הצהוב בסגידה אמר שזקן אחד יהיה מאושר היום.
איך אסביר לצבר עייף ומצולק קרבות בתאילנד הרחוקה ,שזאת הפנטזיה שהגשמתי לעצמי כשבאתי לישראל לבד עשר שנים אחרי שהרחתי את "עלמה" לראשונה ושאני עדיין אוהבת אותה, את הארץ שלי.לא פחות מאיך שהמלך אוהב את האסלה החדשה שלו.

בורשט תאילנדי

borsh-tailandyאנחנו שוכרים טנק עם הילוכים והגה בצד הלא נכון ,היה לי ברור שאני לא אנהג פה ,אבל אני מקפידה להרים את האמברקס אחרי כל נסיעה ,כי אני בכל זאת אישה מתקדמת ועצמאית וגם כי האמברקס ממוקם בצד הנכון, בצד הנכון של הנוסע.
ובתור אישה עצמאית אני יוצאת מהטנק נגשת לקבלה ובאנגלית של בית ספר מוסקבאי שלימדו בו רק גרמנית מזמינה לעצמי את המסג' היקר בתפריט הספא.
ספא זאת במת עץ אכולה מלח ושמש על החוף ,הבמה מוגנת מהרוח על ידי לונגי דהוי שמתנפנף בין שני מוטות במבוק, תאילנדית מקומטת וחייכנית שוטפת את רגלי מהחול הלבן ומבקשת ממני להתפשט. אני שולחת למוסקבה האפורה את המחשבות על הערום שלי ועל הגב שלה כשהיא זוחלת מסביבי על הברכיים ולמה אין לה לעזאזל שולחן טיפולים .אני מתמסרת לידיה החזקות והכחושות. המסג' הזה גורם לי להתפלל ,להתפלל לאלוהים שהיא לא תפסיק לדרוך עלי עם כפות רגליים מחוספסות שרק סדין דק מפריד בניהם לבין ישבני המפונק.
בשקיעה תוך כדי בחישה עצלה בשייק אננס אני חולקת את החוויה עם תיירת שמולי , היא מבטלת אותי בתנועת יד קלה וברשרוש תכשיטים מזויפים ושולחת אותי ל"פפאיה" שזה המקום לקבל בו מסג׳ תאילנדי אמיתי.
אז קדימה גבר ל"פפאיה"
הגבר הזה מעמיס שלושה ילדים על טנק ומקלל אותי כי אני מסרבת לנהוג , אני מצידי מבטיחה לו שבסוף הנסיעה אני ארים את האמברקס.
"פפאיה"- חלל חשוך עם פסלי בודהה ותמונה של המלך על הקיר .מצד שמאל במה ערוכה עם מזרונים צפופים שעליהם מקבלים מסג' אמיתי ופומבי , אין מחיצות ,אין לונגי דהוי שיסתיר את האמת על מידת תחתוני התחרה שלי.
מסז'יסט או מסז'יסטית מזמין או מזמינה אותי לשכב על המזרון ליד בחור האמריקאי שמתחיל טיפול עם שני מסגיסטים שעובדים עליו בו זמנית.
ריח שמן , אני נושמת עמוק שולחת למוסקבה האפורה את המחשבות על מין המטפל ,על טריות הסדינים ,על המלך במדים שמשקיף מהקיר ומתרכזת בחוויה …
אבל רק לשנייה, כי אחרי שנייה בדיוק האמריקאי שלידי מתחיל לגנוח ולשאוג קללות הנעה וכאב ממש לתוך האוזן של, אני בתאילנד שוכבת בתחתונים באולפן הקלטות של פס קול לסרט פורנו אמריקאי. הבחור מפיק אין ספור קולות גרוניות בנוסף גם שיט ארוך במיוחד ופאק בלתי פוסק, בסוף הוא גם נתן לי פליק מקרי על הכתף, אבל זה בגלל צפיפות המזרנים
שעה שלמה אני מנהלת ויכוח עם ה"לא נעים" המוסקבאי שתקוע לי עמוק בדי אן אי .
התוצאה היא ש21 שנה של חוצפה ישראלית לא הצליחו לגבור על 17 שנה של חינוך סובייטי. לא קמתי, שכבתי שעה שלמה וחיכיתי שזה יגמר ויהפוך לזיכרון מביך.
ברור שהשארתי גם טיפ
נכנסתי לטנק עצבנית ומותשת, נשבעתי לשמור אמונים לתאילנדית שמאחורי הלונגי הדהוי .
ובסוף הנסיעה משכתי את האמברקס באסרטיביות.

%d בלוגרים אהבו את זה: